ציון הבחינה הפסיכומטרית

25 בדצמבר 2017 | שאלות נפוצות
תגים: , , , , ,

התפלגות הציונים בפסיכומטרי הוא בין 200 ל-800 נקודות. הציון הוא יחסי, כך שככל שבאותו המועד ובאותו הנוסח של המועמד נבחנים אתו יותר אנשים שרמתם נמוכה יותר, כך ציונו, עם אותו מספר תשובות נכונות, גבוה יותר, ולהיפך (עיקרון יחסיות הבחינה). העיקרון מאפשר למצע את תוצאות הבחינות הפסיכומטריות ולשמור על הרמה האחידה שלה.

חשוב להבין, כי כל תלמיד שמתחיל להתכונן לפסיכומטרי, מתחיל בתחרות מול כל מי שמתכונן לאותו המועד: ככל שיחד אתו ייבחנו יותר תלמידים, שרמתם תהיה נמוכה משלו, כך ציונו יהיה גבוה יותר ולהיפך. לכן יש להשקיע את המירב בלימודים.
הציון הממוצע בין כל המועדים הוא כ-530, היינו החלק הגדול מהנבחנים – מקבלים ציון קרוב לזה. כ-15% מכלל הנבחנים מקבלים ציון גבוה מ-600 ורק כ-2% – ציון גבוה מ-700. המטרה של קורס פסיכומטרי של OK – להביא אתכם למיצוי המקסימלי של הפוטנציאל הלימודי שלכם.

בעבר קבלו הנבחנים רק ציון אחד, כללי, בו לחלק הכמותי היה משקל של 40%, לחלק מילולי – 40% ולאנגלית 20%. עם השנים גברו קולות שהצביעו על החלוקה הלא הוגנת של משקלם של הפרקים. בשנת 2012 המרכז הארצי לבחינות ולהערכה הציע סכלה חדשה, משולשת, של ציונים: ציון כללי, ציון עם דגש כמותי וציון עם דגש מילולי. (המשך…)

על הבחינה הפסיכומטרית

24 בספטמבר 2017 | כללי
תגים: , , , , , , , ,

הבחינה הפסיכומטרית נהוגה בישראל מ-1981, אך מקורם של מבחני רב-ברירה ("מבחנים אמריקאיים") עוד בראשית המאה ה-20, בתקופה של מלחמת העולם השנייה.

גידול משמעותי בכמות המתגייסים לצבא ארה"ב בתחילת המאה הקודמת חייב פיתוח כלים יעילים למיון מועמדים לתפקידי קצונה. במענה לצורך זה התפתחו מבחני תבונה, שאפשרו לנתב נבחנים לתפקידי פיקוד בהתאם ליכולותיהם. אגב, באותה התקופה מתפתחות גם מידות אחידות שאנחנו מכירים היום – ומאותה הסיבה העיקרית: גידול בכמות החיילים בצבאות וכתוצאה מכך העדר יכולת לתפור מדים לכל חייל באופן אישי.

ובדומה לבגדים במידות אחידות, גם הבחינה הפסיכומטרית לא יכולה להתאים לכולם: תמיד ניתן למצוא מועמדים ראויים, שלא מצליחים לעבור את הסף. יחד עם זאת, ברוב המקרים הבחינה מנבאת בצורה יעילה את סיכויי ההצלחה של המועמד בלימודים אקדמיים וניתן להתכונן אליה בצורה יעילה ובתקופה קצרה של שלושה-ארבעה חודשים.

בחינות פסיכומטריות נועדו לשמש כלי למיון מועמדים למוסדות הלימוד. הבחינה הפסיכומטרית הבין-אוניברסיטאית מורכבת ממבחנים הבוחנים כישורים שונים הדרושים ללמידה ברמה אקדמית. הבחינה הפסיכומטרית מאפשרת לדרג את המועמדים לפי מידת סיכוייהם להצליח בלימודים במוסדות להשכלה גבוהה.

מספר מקומות הלימוד קטן ממספר המועמדים המבקשים ללמוד, ולכן התעורר הצורך בכלי מיון הוגן אשר יאפשר לבחור את המועמדים בעלי סיכויי הצלחה גבוהים יותר. כלי כזה נדרש להיות הוגן, כזה היאפשר הזדמנות שווה לכולם וינבא באופן המיטבי ביותר את הסיכויים להצלחה בלימודים.

מחקרים רבים מוכיחים את הקשר של ההצלחה בבחינה הפסיכומטרית וההצלחה בלימודיים לקראת התואר, במילים אחרות – ככל שהציון בפסיכומטרי גבוה יותר, כך הסיכוי שהמועמד יסיים את לימודיו – גבוה יותר.

הבחינה הפסיכומטרית משתנה מדי פעם, לפעמים לאורך השנים ולפעמים ברפורמות מקיפות וחדות. אחת הרפורמות הגדולות הייתה ב-2011, כשהשתנה לא רק אופן מתאם הערכה, אלא הרכב הבחינה.

החל משנת 2018 הבחינה הפסיכומטרית מתקיימת 4 פעמים בשנה, בחודשים אפריל *, יולי, אוקטובר * ודצמבר.

* מועדי אפריל תלויים במועדי פסח, כך שלעתים הבחינה חלה בסוף מרץ, ומועדי אוקטובר תלויים בחגי תשרי, כך שלעתים בחינה נופלת בספטמבר, יש לבדוק זאת באתר של המכון הארצי www.nite.org.il

לפי הכללים החדשים (2017), אפשר להיבחן בכל מועדי הבחינה (ברצף וללא תקופת צינון). אין הגבלה על כמות היבחנויות, לפי הסטטיסטיקה של המרכז הארצי לבחינות ולהערכה כ-62% מכלל הנבחנים – נבחנים בבחינה בפעם הראשונה, כ-24% נבחנים בפעם השניה, 9% נבחנים בפעם השלישית, 3% נבחנים בפעם הרביעית ו-2% נבחנו ביותר מ-5 פעמים בממוצע.

הבחינה הפסיכומטרית מורכבת משלושה תחומים: חשיבה כמותית, חשיבה מילולית ואנגלית. לאחרונה לחלק של החשיבה המילולית נוספה מטלת כתיבה (חיבור) שפותחת את הבחינה והיא איננה במתכונת של רב-ברירה.

חלקי הרב-ברירה מורכבים משאלות באלגברה, גיאומטריה והסקה מתרשים בחלק הכמותי ברמה של 3 יחידות מתמטיקה בבגרות עם תוספות מסוימות (לדוגמה: בגיאומטריה נפוצות שאלות מעגלים ועיגולים, נושא שלא נלמד בחלק משאלונים בבגרות במתמטיקה).

בחלק של החשיבה המילולית יש 4 סוגי שאלות: אנלוגיות, השלמת משפטים, הגיון (תחום שהתרחב לאחרונה והוכנסו בו גם שאלות מסוגים חדשים ויחד עם השלמת המשפטים, נוצרה קטגוריה חדשה של שאלות הבנה והסקה) והבנת הנקרא.

שאלות אוצר מילים, שפתחו בעבר כל חלק של חשיבה מילולית, כמו שאלות החלפת אותיות, הורדו מהבחינות הפסיכומטריות.

חלק האנגלית מורכב משלושה סוגי תרגילים: השלמת משפטים, שכתובים והבנת הנקרא.

כמות השאלות בפרקי רב ברירה היא בין 20 ל-23. הזמן המוקצב לכל פרק הוא 20 דקות ולמטלת הכתיבה – 30 דקות.

תוקף ציון הפסיכומטרי הוא ל- 7 שנים. החישוב החדש של הציון מתחלק לשלושה ציונים:

  1. ציון כללי: 40% חשיבה כמותית, 40% חשיבה מילולית, 20% אנגלית.
  2. ציון עם דגש מילולי: 20% חשיבה כמותית, 60% חשיבה מילולית, 20% אנגלית.
  3. ציון עם דגש כמותי: 60% חשיבה כמותית, 20% חשיבה מילולית, 20% אנגלית.

משקלו של חיבור בפסיכומטרי הוא 25% מהציון בחלק המילולי. לחלק האנגלית יש משקל של 20% בלבד כי בעיקרון מטרתו בבחינה היא להוות מיון: ככל שהציון עבור החלק יהיה נמוך יותר, כך המועמד ייאלץ ללמוד יותר רמות אנגלית במוסד האקדמי אליו יתקבל.

הסקאלה הכללית של הפסיכומטרי היא בין 200 ל-800 נקודות והציון הממוצע הוא 531.

ניתן להיבחן בבחינה הפסיכומטרית במספר שפות: עברית (כ-50.000 איש בשנה), ערבית (כ-20,000 איש), ברוסית (כ-750), באנגלית (מבחן משולב (אנגלית)) (כ-900), בצרפתית (כ-350) ובספרדית (כ-120 נבחנים בשנה).

אין שוני, כמובן, בין רמות הקושי של הבחינות בשפות השונות או בין המועדים השונים.

ציוני הבחינה מדווחים באופן אוטומטי לכל המוסדות המוכרים להשכלה הגבוהה בארץ. ההרשמה לבחינה מתבצעת באינטרנט או דרך תשלום שובר מתאים בדואר. ניתן לשלם עבור ההרשמה לבחינה (כ-550 ₪) גם על חשבון הפיקדון הצבאי.

דיווחי ציונים נשלחים למועמדים בדואר אלקטרוני, מתפרסמים באתר של המרכז הארצי ונשלחים גם בדואר רגיל כ-35 ימים ממועד הבחינה.

במקרה של חשד העתקה המרכז רשאי לזמן מועמדי לבחינה חוזרת. לעתים שיפור משמעותי בציון יכול לגרום לכך שהמועמד יזומן לבחינה חוזרת, אך אם מדובר בשיפור כתוצאה מלימוד הוגן ולא העתקה, בדרך כלל לא מתעורר קושי להוכיח את הציון החדש.

לסיכום, הבחינה הפסיכומטרית היא צפויה, ברורה ולמרות הקושי שלה היא לא הבחינה הקשה ביותר שסטודנט ממוצע יצטרך לעבור בדרכו לקבלת תואר אקדמי.

לפרטים נוספים והרשמה

לפרטים והרשמה ניתן לפנות ל 1-800-650-700 או השאירו את פרטיכם ונציג יחזור אליכם בהקדם:

  1. (שדה חובה)
  2. (שדה חובה)
  3. (נא להכניס דוא"ל תקין)
  4. (שדה חובה)
 

אחוזי ההצלחה בפסיכומטרי

29 באוגוסט 2016 | שאלות נפוצות
תגים: , ,

השאלה הנפוצה ביותר בקרב הפונים ליעוץ פסיכומטרי היא "מה אחוזי ההצלחה של OK?". אבל איך נמדדת ההצלחה? מורים שלנו בשיעור הראשון בקורס פסיכומטרי אומרים לתלמידים: "אני לא מאחל לכם לקבל 800 – אני מאחל לכל אחד מכם לקבל נקודה אחת יותר ממה שאתם צריכים כדי להתקבל".

אנחנו יודעים כי להצלחה בפסיכומטרי מדד אחד: קבלה ללימודים אקדמיים. ככל שבסיס המועמד גבוה יותר, כך הסיכוי שלו לקבל ציון גבוה בפסיכומטרי ולהתקבל ללימודים הוא טוב יותר, לדוגמה: תלמיד שסיים בגרות עם חמש יחידות במתמטיקה אמור לסיים את הקורס ולקבל ציון פסיכומטרי מעל שבע מאות. תלמיד עם ציוני בגרות נמוכים צריך לסיים את הקורס עם ציון מעל חמש מאות – מדויק יותר אפשר לומר רק במהלך הלימודים בקורס, אחרי מספר סימולציות וזאת מסיבה הבאה: לפעמים ציוני בגרות נמוכים מעידים לא על הסיכוי הנמוך לקבל ציון גבוה בפסיכומטרי, אלא על העדר מוטיבציה לימודית בבית ספר.

הצלחה בבחינה (פסיכומטרית ובכל מקצוע אחר) תלויה במידה רבה במורה ויכולתו לעורר עניין למקצוע הנלמד. יש לנו מספיק כלים כדי לסייע גם תלמיד עם רקע נמוך ולהביא אותו לציון גבוה בבחינה, בתנאי שאותו התלמיד ישקיע מצדו בלימודים בהתאם למידת ההשקעה שלנו.

הצלחה בפסיכומטרי לא יכולה להימדד לפי הממוצע – מיצוע ציונים מבטל את הנתונים האישים של מועמד ולא יכול לשקף נכונה את הסיכוי שלו בפסיכומטרי. אכן, ממוצע הציונים במכון פסיכומטרי לא רלוונטי עבור תלמיד בעל ארבע או חמש יחידות מתמטיקה, כי יש אחוז קטן יחסית של מועמדים עם הציונים האלה – הפוטנציאל שלו גבוה יותר מהממוצע ולכן תחזית הציון שצריכה להינתן לו בעת הייעוץ. בקצה השני של הסכלה תלמיד עם שלוש יחידות מתמטיקה – עד לסדרת מבחני המתכונת לא נדע את עומק הפוטנציאל שלו: ייתכן והפוטנציאל הלימודי של אותו התלמיד גבוה מאוד והוא יגיע לציון מעל שבע מאות.

אנחנו יודעים למחזות בדיוק רב את הציון הסופי של מועמדים על סמך הנתונים האישיים במהלך ייעוץ טלפוני מקצועי וכן, אנחנו מאמינים כי קורס פסיכומטרי ב-OK נותן את הסיכוי הטוב ביותר לממש פוטנציאל לימודי של מועמד ולהתקבל ללימודים אקדמיים – הודות למקצועיות היוצאת דופן שלנו בכל שלבי הלמידה, החל מהייעוץ.

בברכה,

צוות מחקר ופיתוח של רשת OK פסיכומטרי

מלאו את הטופס שלהלן ואחד מיועצינו ייצור אתכם קשר:

  1. (שדה חובה)
  2. (שדה חובה)
 

רשת אוקיי ממשיכה להכות את הממוצע בבחינה הפסיכומטרית

15 במאי 2016 | הודעות
תגים: , , , , , , ,

בבדיקה שערכו במרכז למחקר ולפיתוח של הרשת, נמצא, כי בין בוגרי הקורס "Ok אקסטרה" הציון הממוצע היה גבוה ב-42 נקודות מהממוצע הארצי. אנחנו מאמינים, כי אפשר לנצח את הממוצע ולהגיע להישגים יפים. אחד הדברים המרכזים בבית ספרינו הוא שאנחנו מאז 1996 הצלחנו לשמור על איכות גבוהה של הקורסים, לא הפכנו לבית חרושת לתלמידים, אלא שמרנו על מספר יעיל של תלמידים בכיתה. קורס פסיכומטרי של OK מקנה יתרון איכותי ללומדים בו, יתרון שמביא את התלמידים שלנו להישגים משמעותיים בבחינה.

נשמח אם תבחרו להתכונן לפסיכומטרי אתנו באחד הקמפוסים הלימודיים של OK.

  1. (שדה חובה)
  2. (שדה חובה)
  3. (נא להכניס דוא"ל תקין)
  4. (שדה חובה)
 

מתי יתפרסמו ציוני הפסיכומטרי?

20 במרץ 2016 | הודעות
תגים: , , , , , ,

אחרי הבחינה אנחנו יוצאים מהכיתה, מתאוששים רגע או שניים, הלחוצים שבינינו משווים תשובות ואת מה שכתבנו במטלת הכתיבה, אך כעבור רבע שעה כולנו עסוקים אך בשאלה אחת מרכזית: נו, מתי הציונים?

בדרך כלל הציונים מתפרסמים תוך 30 ימים, אך ביום הראשון, כשהשמועה נפוצה, השרת של המרכז הארצי קורס לרוב. הציונים נשלחים גם בדואר אלקטרוני, בכמה פעימות ביום הבחינה. לכן בוודאות נדע את הציון אחרי 35-40 ימים.

איך מתבצע תהליך הבדיקה בפסיכומטרי?

בדיקת מטלת הכתיבה בפסיכומטרי

תוך 24 שעות מיום הבחינה כל טפסים הנבחנים כבר נסרקים ומועברים למאגר משותף בשרת של המכון הארצי. מעריכים מוסמכים, בדרך כלל סטודנטים לתארים מתקדמים, מקבלים הודעה על כך וקוד גישה לממשק הבדיקה. הם מתחילים את עבודתם. המאגר פתוח לכל מעריך רשום, תשלום עבודתם – שעתי, בחירת טופס לבדיקה – אקראי, כך שהמעריך איננו יכול לבחור חיבור לבדיקה. (המשך…)

מי צריך את פרקי הפיילוט בפסיכומטרי?

16 במרץ 2016 | שאלות נפוצות
תגים: , , , , , , ,

הבחינה הפסיכומטרית כוללת מטלת כתיבה (חיבור) ושמונה פרקי רב-בררה. אולם שניים מתוך שמונת הפרקים אינם משמשים לחישוב הציון והם נקראים "פרקי הפיילוט".

אז מי צריך את פרקי הפיילוט? לפרקי הפיילוט שתי מטרות. (המשך…)

דו"ח סיכום 2011 של המכון הארצי לבחינות והערכה

20 ביוני 2012 | הודעות
תגים: , , , ,

עפ"י נתוני המכון הארצי לבחינות והערכה, בשנת 2011 ניגשו לפסיכומטרי בסה"כ כ-76400 נבחנים (לעומת 72800 ב-2010). הבחינות מועברות בחמישה מועדים במהלך השנה, כאשר הגדול ביניהם הוא מועד אפריל (כ-23000 נבחנים) והקטן ביותר – מועד פברואר (כ-9000 נבחנים).

הציון הכללי הממוצע של נבחנים בשפה העברית הינו 566. ההבדלים בציוני פסיכומטרי כלליים בין המועדים השונים הסתכמו ב-14 נקודות (בין הציון הגבוה (571) במועדי אפריל ודצמבר 2011 והציון הנמוך (557) במועד יולי 2011). היות וציוני הנבחנים מחושבים בהשוואה לקבוצת ייחוס קבועה, אין להסיק מההבדלים שמועד זה או אחר היה קל או קשה מהאחרים – בסה"כ מדובר בתנודה מקרית. ממוצעי הציונים בפרקים השונים עומדים על 104 (מתוך 150) בפרק מילולי ואנגלית, ו-108 בפרק כמותי.

הממוצע בקרב נבחנים בעברית שניגשים לבחינה בפעם הראשונה הינו 555; ממוצעים בקרב נבחנים בפעם שנייה ושלישית הינם 586 ו-601 בהתאמה.

יש קשר בינוני בין ציוני הבגרות (וכן ציוני גמר בי"ב) לציון הכללי וציוני הפרקים השונים בפסיכומטרי. ממצא זה הגיוני למדי, היות והסיבה לקיומה של הבחינה הפסיכומטרית היא הצורך במדד אלטרנטיבי/משלים לבגרויות (למרות שהיא בודקת כישורים דומים). לקבלת תמונה כללית, אפשר להזכיר שהציון הממוצע בבגרויות הינו 87.

הציון הממוצע בקרב הנבחנים שדיווחו על מצב כלכלי מתחת לממוצע עמד על כ-540, לעומת לציון ממוצע של כ-580 בקרב נבחנים שדיווחו על מצב כלכלי מעל הממוצע. לאור הסטטיסטיקה יש לזכור כי אוכלוסיות שלמות זכאיות למלגות והקלות משמעותיות בשכר לימוד בגין קורסי הכנה לפסיכומטרי. רשת או.קיי., בשיתוף עם עיריות ומועצות אזוריות רבות, מובילה מאבק הוזלת מחירי הקורסים לתושבי פריפריה, כדי לשפר את הנגישות להשכלה הגבוהה בישראל.

אחד הפערים המהותיים בין אוכלוסיות שונות של נבחנים הינו הפער בין הגברים לנשים. כ-40% מהנבחנים בשנת 2011 הם גברים ו-55% – נשים (5% החסרים לא דיווחו את מינם). הציון הממוצע של גברים הנבחנים בשפה העברית גבוה ב-39 נקודות ממוצע הנשים (בדומה לשנים הקודמות). מגמה זו הפוכה למגמה הקיימת בציוני בגרות (בהם הנשים מקבלות ציונים גבוהים יותר – 88.5 לעומת 86.5). המכון הארצי מסביר פער זה ע"י כך, שהגברים הנבחנים אינם מייצגים את כלל הגברים, אלא את בעלי היכולת הגבוהה יותר שפונים ללימודים אקדמאיים. שיעור הנשים הבוחרות להיבחן גבוה יותר, ולפיכך ניתן לשער שקבוצת הנבחנות כוללת חלק גדול יותר של נשים בעלות יכולת נמוכה יחסית. לטענת המכון הארצי, בהשוואה שהתבצעה בין קבוצות נשים וגברים בגודל זהה שנלקחו מן החלק העליון של ההתפלגות הציונים, הפער בין הגברים והנשים מצטמצם באופן ניכר ומגיע ל-5 נקודות בלבד (אם כי לא ברור כיצד נעשתה ההשוואה והאם ניתן לראות בכך תיקון אמיתי של המצב).

אוקיי פסיכומטרי – יחידת מחקר פיתוח

במעלות הציון הממוצע בין בוגרי קורס פסיכומטרי "אוקיי אקסטרה" גבוה מהממוצע האזורי ב-18 נקודות

30 בנובמבר 2010 | הודעות
תגים: , , , , ,

בבדיקה שנערכה על-ידי מחלקת המחקר והפיתוח של רשת אוקיי פסיכומטרי ובהתבסס על נותנים שהתפרסמו על-ידי המכון הארצי לבחינות ולהערכה עולה, כי הציון הממוצע של בוגרי הקורס "אוקיי אקסטרה" במעלות (מועד יולי 2010) גבוה ב-18 נקודות מהממוצע האזורי. "הישג זה," – מסביר מנהל אזורי, אנדריי קרפובסקי, – "נובע מהשקעתנו האדירה בתלמידים הן במישור הלימודי והן במישור האישי. תוצאות הבוגרים הם הוכחה נוספת לכך, שניתן להצליח בבחינה הפסיכומטרית, צריך רק לבחור בית ספר טוב".