הבוחנת הכריזה: כבר "נותרו 5 דקות לסיום הבחינה". נותרו לי עוד 4 שאלות בהבנת הנקרא. "במה דומה תפיסתו של ברקלי את מושג הפונקציה המשפטית, לתפיסתו של הוסרל?". מה זו השאלה הזאת?! רגע, רגע, הנה זו התשובה.

… נותרה רק השאלה האחרונה. "איזו מבין האפשרויות הבאות מתאימה לשמש ככותרת הקטע?". או. קיי. אני יודעת את התשובה. יופי! הספקתי. אבל בעצם רגע, איך זה יכול להיות? זהו פרק מילולי ועניתי רק על 29 שאלות!

הסיוט שלנו. התבלבלנו במספר התשובות. עכשיו צריך לחזור על כל הפרק ולחפש איפה התבלבלנו, ועוד להספיק לתקן והכל תוך דקה!

איך זה קורה? ואיך אפשר להתגבר על זה?

בדרך כלל מה שגורם להתבלבלויות מסוג זה הוא דבר אחד: שאלה שלא הימרנו עליה ושמרנו אותה לסוף. הגענו לשאלה 7 למשל, היא הייתה נראית לנו קשה. אמרנו לעצמנו: "נשמור לסוף". אבל כשענינו על שאלה 8, סימננו את התשובה במקום של שאלה 7 בטעות, וכך המשכנו והמשכנו עד סוף הפרק. לו היינו מהמרים לבינתיים על שאלה 7 הטעות לא הייתה נגררת.

לכן, הפתרון למנוע התבלבלויות שכאלה הוא, לענות על השאלות בצורה שיטתית. להשתדל שלא לדלג על שאלות, ואם כבר דילגנו – להמר לבינתיים תשובה, ורק אחר כך להמשיך.