חיבור בפסיכומטרי: מטלת כתיבה אקדמית

28 בדצמבר 2015 |
תגים: , ,

מטלת כתיבה בבחינה הפסיכומטרית (חיבור).

לראשונה מטלת כתיבה נוספה למטלות הבחינה הפסיכומטרית בספטמבר 2012 והיא הפרק הפותח. המטלה היא לא חיבור במובנו הקלאסי אלא משימת כתיבה אקדמית, האמורה לבחון את יכולות ההבעה של המועמד ורמת מוכנותו לכתיבת עבודות אקדמיות, כגון סמינריונים ועבודות מחקר, באוניברסיטה.
כתיבה אקדמית משמשת לשם הצגת רעיון, הבאת טיעונים, ביסוסם ומסקנות. רעיון מרכזי של כתיבה אקדמית יכול להיות תפיסה, דעה, תופעה, גישה, מקרה ודיון בהשלכותיו וכדומה ויש לזהותו היטב בטרם ניגשים לכתיבה.

כללי כתיבה אקדמית

כתיבה אקדמית מאופיינית בסגנון כתיבה ייחודי הן בממד התוכן והן בממד הלשון.
על הדיון לכלול הצגת טיעונים בעד ונגד, הסברים, דוגמות, נימוקים מבוססים ומסקנות. קיימות תבניות תחביריות מומלצות לכתיבה אקדמית שאנחנו מציעים לתלמידינו בקורס.
באופן כללי, מבנה הטקסט צריך לשקף את פיתוח הרעיון המרכזי ולכלול מעברים לוגיים בין חלקיו השונים של החיבור. על הטיעונים להיות משכנעים ומבוססים והמסקנות צריכות להיות ברורות.
השימוש בשפה בכתיבה אקדמית צריך להיות מדויק ונכון, תוך הדגמה של עושר לשוני הולם כתיבה מסוג זה.

ממה צריך להיזהר בכתיבה אקדמית?

יש לעסוק בנושא הנדון בצורה עניינית, ללא "מריחה" מיותרת או גלישה לנושאים שהקשר בינם לבין נושא החיבור רופף. הנבחנים אינם מתבקשים לקלוע לדעת מחברי המטלה, אלא להביע את דעתם בצורה מנומקת ומבוססת, תוך שהם מנסחים את דעתם בצורה ברורה ורהוטה.
על הנבחנים להימנע מכתיבה בנימה אישית, הבעת רגש או יחס לנושא הנדון (כגון "דבר זה הרגיז אותי", "זה מוגזם!", "הצטערתי לשמוע על המקרה", "באופן אישי אני מתנגד לתופעות מסוג זה" וכדומה). ביטויים מסוג זה אינם הולמים כתיבה אקדמית. את העמדה האישית של המועמד בא לידי ביטוי בטיעונים שהוא מציג, בניתוח הסוגיה הנדונה, בשיטתיות המחקר ובביקורת שהמועמד מעביר, תוך התמודדות עם טענות שכנגד.

היקף חיבור בפסיכומטרי

בגיליון המיועד לכתיבת מטלת הכתיבה בבחינה הפסיכומטרית מוקצבות כ-50 שורות (שימו לב: החלק הראשון של הגיליון – טיוטה שלא תיבדק). המינימום שנדרש הינו 25 שורות, ברם בגין החיבורים הקצרים מ-30 שורות ייתכן ויורדו חלק מהנקודות בממד התוכן.
מנסיוננו מומלץ לכתוב בין 30 ל-40 שורות. זהו היקף חיבור הולם בהתחשב במגבלות הזמן (30 דקות).

כיצד מעריכים חיבור?

ראשית, המכון הארצי מודע למגבלות הזמן החלות על הנבחנים, לכן הערכה של מטלת הכתיבה היא הערכה יחסית ואין מציבים בפני הנבחנים דרישות דומות לאלה שניצבות בפני מגישי עבודות סמינריון.

מרצים קוראים בספר

ובכן, איך מתבצעת הבדיקה? כל חיבור נבדק על-יד שני מעריכים בלתי תלויים. כל מעריך בוחן את החיבור לפני שני ממדי הערכה: ממד תוכן וממד לשון. כל ממד מוערך ב-6 נקודות כך שלכל מעריך יש בסך הכל 12 נקודות הערכה. ציונו הסופי של החיבור מורכב מסכום ציוני שני המעריכים.
מעריכי המכון הארצי לבחינות ולהערכה עברו הכשרות מקיפות בתחום הערכת חיבורים, ברם קשה להניח כי תהיה התאמה מלאה בכל המקרים.
במהלך הסמסטר הראשון ללימודי חיבור בקורסים שלנו אנחנו עדים לעתים לשוני בין שני מעריכים, בחלק מן המקרים אף שוני קיצוני. מה יקרה אם שני המעריכים יתנו הערכה שונה משמעותית זה מזה?

מרצה בודק חיבור

חוסר התאמה קיצוני בין ציוני בין שני המעריכים

במקרה של אי התאמה קיצונית בין ציוני שני המעריכים, החיבור ייבדק על-ידי מעריך שלישי, שדעתו תהיה קובעת. העניין אמור לעכב את עניין הבדיקה ואת עניין פרסום הציונים, אמנם בנסיבות שנוצרו הוא הפתרון הפשוט ביותר שאמור לצמצם את חוסר האובייקטיביות שנוצר בבדיקת הבחינה.

איש מסתכל דרך משקפיים

כתב יד לא קריא

להבדיל ממה שקרה בעבר, חלק החיבור ימולא בכתב יד, בעפרון. השאלה היא מה יקרה עם אותם המבחנים, שכתב ידם איננו קריא? מתברר כי לאותם הנחבנים יש סכנה של ממש כי לא יקבלו את מלוא הניקוד בחלק המילולי.
שאלונים, הכתובים בכתב יד שאיננו קריא, יועברו למפענח מקצועי, שישכתב את החיבור ויחזיר אותו למעריכים. עד כאן הכל ברור ופשוט. אבל מה יקרה אם המפענח לא יצליח לקרוא את החיבור?… וזה החלק המעניין ביותר: במידה והמפענח לא יצליח לפענח את הכתוב, החיבור ייפסל ולא יינתן ציון בגינו (על כן יש להקפיד על כתב יד ברור וקריא).
במהלך הקורסים שלנו אנחנו מציעים תרגילים לשיפור כתב יד. הדבר דורש השקעה של זמן ומאמץ, אך שווה את התוצאה: חלק חיבור בפסיכומטרי מהווה 25% מהציון!

קריטריונים מרכזיים להערכה

ממד התוכן:
1. קיום רעיון מרכזי או ציר רעיוני ברור ומפותח.
2. פיתוח רלוונטי ועשיר של הרעיון הכולל הסברים, פרשנות, טיעונים ודוגמות.
3. לכידות החיבור ומיקוד בסוגיה הנדונה, שמירה על קשר לוגי בין חלקיו השונים של החיבור, זיהוי והצגה מדויקת של הסוגיות הנדונות.
4. חשיבה ביקורתית הולמת כתיבה אקדמית.

ממד הלשון:
1. עושר לשוני (שפה).
2. ניסוח, דקדוק ותחביר תקינים.
3. שימוש נכון במילים ובמבנים תחביריים.
4. שימוש נכון באמצעים לשוניים לארגון החיבור.


נושאים נוספים הקשורים למטלת הכתיבה

סימון וי

סגנון כתיבה אקדמי


סימון וי

שגיאות נפוצות בכתיבה אקדמית


סימון וי

שיפור כתב יד


סימון וי

יסודות חשיבה ביקורתית


סימון וי

זיהוי רעיון מרכזי


סימון וי

שגיאות נפוצות בהגדרת רעיון מרכזי


סימון וי

ממד הלשון: מה בודקים במטלת הכתיבה?