בחינה פסיכומטרית מועד אפריל 2011: סקירה כללית

2 ביוני 2011 | מודיעין
תגים: , , , , , , , , , , , , , , , ,

סקירה זו מבוססת על נוסח הבחינה הפסיכומטרית, מועד אפריל 2011, בשפה העברית, כפי שהתפרסם באתר של המרכז הארצי.

מבנה הבחינה:

חשיבה כמותית: 25 שאלות בכל פרק.

חלוקת השאלות בשני הפרקים לפי נושאים:

1.      משוואות ואי-שוויונים: 7

2.      הנדסת מישור: 11

3.      תכונות המספר: 6

4.      ביטויים אלגבריים ותכונותיהם: 4

5.      תרשים (תרשים כללי וטבלה): 8

6.      הסתברות וקומבינטוריקה: 1

7.      מערכת צירים: 1

8.      בעיות תנועה והספק: 3

9.      בעיות מילוליות כלליות: 5

10. פעולה מוגדרת: 1

11. תחום משותף: 2

12. הנדסת מרחב: 1

סה"כ: 50 שאלות.

חשיבה מילולית: 30 שאלות בכל פרק.

חלוקת השאלות בשני הפרקים לפי נושאים:

1.      מילים וביטויים: 8

2.      אנלוגיות: 12

3.      החלפת אותיות: 8

4.      השלמת משפטים: 10

5.      הגיון צורני: 4

6.      דימויים: 1

7.      תנאים: 1

8.      סידורים: 2

9.      מחזק מחליש: 2

10. הבנת הנקרא: 12 (קטע אחד בכל פרק; 6 שאלות לכל קטע)

סה"כ: 60 שאלות.

אנגלית: 29 שאלות בכל פרק.

חלוקת השאלות בשני הפרקים לפי נושאים:

1.      השלמת משפטים: 24

2.      ניסוחים מחדש: 14

3.      הבנת הנקרא: 20 (2 קטעים בכל פרק; 5 שאלות לכל קטע)

סה"כ: 58 שאלות.

מסקנות:

חשיבה כמותית: ללא ספק, הדגש בבחינה הושם על שליטה מלאה בנושאים הבסיסיים –משוואות ואי-שוויונים, הנדסת המישור, תכונות כלליות של ביטויים מספריים ואלגבריים (כגון קביעת זוגיות וסימן, השוואת ביטויים, סימני חילוק, צמצום ביטויים מורכבים וכד').

באופן מפתיע, כמעט ולא היו שאלות בנושא אחוזים, בעיות יחס וממוצע. בתרשימים ובעיות מילוליות לא היה ניסיון להקשות בהמרת הנתונים לביטויים המתמטיים המתאימים. בהתאם לציפיות, הנושאים המורכבים יותר (כגון קומבינטוריקה, הנדסת המרחב) בקושי הופיעו בבחינה.

חשיבה מילולית: לא היו הפתעות מבחינת מילים וביטויים – רשימה סטנדרטית למדי, ללא מילים לועזיות. באנלוגיות הדגש הושם על מציאת הקשר עצמו – לא הופיעו מילים ברמה גבוהה. המשפטים בחלק השלמת משפטים היו קצרים למדי, לרוב בעלי מבנה הגיוני פשוט (ללא ריבוי הסתעפויות). בחלק הבנת הנקרא, הקטעים היו באורך בינוני (כ-30 שורות בכל אחד; קטע ראשון מתחום מדעי חיים (חקר המוח) וקטע שני מתחום האומנות (חקר הספרות)).

מבחינת היגיון, כחצי מהשאלות הסתמכו על טכניקות של היגיון צורני, אך דרשו התאמה מסוימת.

אנגלית: השאלות בהשלמת משפטים הסתמכו ברובם המוחלט על אוצר מילים סטנדרטי ולא על ניתוח לוגי של המשפטים.

בחלק הבנת הנקרא, הקטעים היו במתכונת כתבות עיתון קצרות למדי (20-25 שורות); רוב השאלות התמקדו בהבנת מצבים ומושגים שתוארו בקטע, ולא דרשו התעמקות מיוחדת בקטע כולו.