GMAT – אדפטיביות המבחן

כשמדובר באדפטיביות המבחן, מדובר בהסתגלות התוכנה לנבחן ספציפי בעזרת סדרות שאלות ברמות שונות. בחירת השאלה הבאה מונחת על-ידי נכונות התשובה על השאלה הקודמת.

אדפטיביות – איך זה עובד?

נניח, שאדם ענה נכון על השאלה מנושא מסוים. המחשב יתאים לו שאלה ברמה גבוהה יותר מאותו הנושא וכך הלאה, עד שאדם יטעה, ואז המחשב יבחר שאלה קלה יותר וכך עד שהרמה תחושב באופן נכון.

יש שיטות שאנחנו מלמדים בקורס, שמסייעות להתמודד עם אדפטיביות הבחינה.

מדוע עניין האדפטיביות כה חשוב?

האדפטיביות יוצרת שתי תופעות:

1. רמת המבחן הופכת לגבוהה תוך זמן קצר. התוכנה מנסה לבחון את עומק הידע של הנבחן ומעלה את רמת הקושי אחרי כל תשובה נכונה. כלומר, גם הנבחן החלש יגיע למיצוי גבול יכולתו וגם הנבחן החזק.
2. התופעה השנייה ב-GMAT היא שכולם בסופו של דבר טועים, לפחות בחלק מן השאלות. גם אם רמת הנבחן היא הגבוהה ביותר, המחשב ימצא שאלות, שיאתגרו את הידע של הנבחן. גם אלה, שמקבלים את הציון הגבוה ביותר ב-GMAT טועים בלא מעט שאלות.

איך מתמודדים עם האדפטיביות של מבחןGMAT?

יש להתכונן לאדפטיביות של המבחן הן בהיבט הלימודי והן בהיבט הנפשי.

הדרך הטובה ביותר ללמד שחקן כדורסל לקלוע בסל היא לאפשר לו לקלוע כמה שיותר – בזה אנחנו עוסקים בקורסי ההכנה למבחן GMAT. ניהול זמן, פיתוח אסטרטגיה נכונה והקניית ידע – הם היסודות שמסייעים להתמודד עם ה-GMAT בהיבט הלימודי.

בהיבט הנפשי יש להיערך לקראת המבחן ולהבין, כי יהיו שאלות, בהן הנבחן יחווה קושי בכל רמות ההכנה. תפקוד הנבחן לא צריך להיזק מכישלון בחלק מן המטלות, זה אופיו של המבחן ויש להשלים עם זה.

מורי הקורס משקיעים בפיתוח ההיבט הנפשי יחד עם העברת התכנים  הפדגוגיים ויודעים ליצור חוסן מנטלי אצל הנבחנים לקראת המבחן.