האם הטענה "לא רק שלומיאלים מחליקים על בננה"- היא טענה ספציפית נכון? האם זה כמו לומר"יש לא שלומיאלים מחליקים על בננה" ? שאלה שנייה: "רק מי שאין לו כסף לא שותה שמפניה" מסקנה: מי שלא מהמר לא שותה שמפניה. איזו טענה חסרה כדי שהמסקנה תהיה נכונה בהכרח? 1. לכל מי שמהמר יש כסף. 2. כל מי שיש כסף מהמר. 3. תשובות 1 ו2. 4. כל התשובות אינן נכונות. אשמח אם תסביר את הפתרון לשאלה. כמו כן, אשמח אם תסביר את שאלות 5 ו6 מ"תרגילי חזרה בהיגיון צורני" "טענה שקולה- תרגול א' " ( "לא כל מה שבולט על פני המים"... ו"אם לא אהבת-לא חיית...." ) מודה מראש על עזרתך, יהונתן.

"לא רק ..." היא טענה ספציפית. באופן כללי שלילה של טענה כללית היא תמיד טענה ספציפית: - לא כל ... - לא רק ... - יש ... (שלילה של אין) הכלל במשפט הפותח ב-"לא רק" הוא "לא רק - צד ימין נשלול". דהיינו, ה-"לא רק A הוא B" הופך ל-"יש לא-A שהוא B". לכן הדוגמה שהבאת נכונה והפכת אותה למשפט הפותח ב-"יש" באופן נכון.

"רק מי שאין לו כסף לא שותה שמפניה" מסקנה: מי שלא מהמר לא שותה שמפניה. איזו טענה חסרה כדי שהמסקנה תהיה נכונה בהכרח? 1. לכל מי שמהמר יש כסף. 2. כל מי שיש כסף מהמר. 3. תשובות 1 ו2. 4. כל התשובות אינן נכונות. מדובר בתרגיל של טענה חסרה. נשים לב כי הטענה והמסקנה שתיהן כלליות, לכן הטענה הקושרת ביניהן חייבת להיות טענה כללית. הצרנת הטענה "רק מי שאין לו כסף לא שותה שמפניה": לא-שותה-שמפניה -> אין-כסף וברוורס: יש-כסף -> שותה-שמפניה הצרנת המסקנה "מי שלא מהמר לא שותה שמפניה": לא-מהמר -> לא-שותה-שמפניה וברוורס: שותה-שמפניה -> מהמר כיוון שהטענה הראשונה לא מספקת לנו שום מידע על מי ששותה שמפניה (כלומר: "מי ששותה שמפניה הוא ..."), הרי שהיא אינה מועילה בשום דרך להסרת המסקנה, לכן התשובה היא (4).

5. "לא כל מה שבולט מעל פני המים הוא חסידה". מכאן נובע בהכרח ש-: (1) רק מה שבולט מעל פני המים הוא חסידה (2) קיימת חסידה שלא בולטת מעל פני המים (3) אין חסידות שלא בולטות מעל פני המים (4) יש משהו שבולט מעל פני המים וזה לא חסידה "לא כל" היא טענה ספציפית שהכלל בה הוא "לא כל - צד שמאל נשלול". טענת "לא כל A הוא B" שקולה לטענה "יש A שאינו B". למעשה, טענת "לא כל" היא טוענת לסתירתה של טענת ה-"כל". הסתירה לטענה "כל A הוא B" היא לפי כלל הסתירה "יש A שהוא לא-B". לכן משמעות הטענה היא: "יש משהו שבולט מעל פני המים והוא לא חסידה". תשומת לב לכך שהטענות בתשובות (1) ו-(3) הן בכלל טענות כלליות.

6. "אם לא אהבת – לא חיית ולא נשמת". מכאן נובע בהכרח כי: (1) אם חיית או נשמת אז אהבת (2) רק אם חיית או נשמת – אהבת (3) אם אהבת אז חיית ונשמת (4) רק אם לא אהבת – חיית ונשמת הצרנה: לא-אהבת -> לא-חיית וגם לא-נשמת רוורס (עפ"י הכלל ש-"וגם" הופך ל-"או" ברוורס): חיית או נשמת -> אהבת

"רק מי שאין לו כסף לא שותה שמפניה" מסקנה: מי שלא מהמר לא שותה שמפניה. איזו טענה חסרה כדי שהמסקנה תהיה נכונה בהכרח? 1. לכל מי שמהמר יש כסף. 2. כל מי שיש כסף מהמר. 3. תשובות 1 ו2. 4. כל התשובות אינן נכונות. תשובה 1 ו2 הן טענות כלליות נכון? מדוע תשובה 2 אינה נכונה?

אכן 1 ו-2 הן כלליות. הטענה היא כאמור: יש-כסף -> שותה-שמפניה תשובה 2: יש-כסף -> מהמר. שילוב הטענות יוביל למסקנה: יש-כסף -> שותה-שמפניה וגם מהמר. דהיינו מי שיש לו כסף הוא גם שותה שמפניה וגם מהמר. אבל אין במסקנה זו ללמד על מי ששותה שמפניה. לא ניתן להסיק ממנה שאם מישהו הוא שותה שמפניה אז נכון לגביו דבר מה. ממילא לא ניתן להסיק שאם מישהו ששותה שמפניה אז הוא מהמר כנדרש בתרגיל.