ביטול פסיכומטרי

לאחרונה התפרסמו מספר ידיעות בנושא, מהן ניתן היה להסיק, כי הבחינה הפסיכומטרית בישראל בוטלה. האם נכון הדבר ואם כן – מה הן החלופות, הרי ברור שהאוניברסיטאות והמכללות חייבות לסנן מועמדים – כיצד?

ראשית כל אין מדובר בביטול גורף של פסיכומטרי אלא בניסיון פיתוח כלים חלופיים לבחינה. אחד הרעיונות הוא לקבל לאוניברסיטאות על סמך ציוני הבגרות. הבעיה המרכזית עם הבגרות – העדר השגחה מספקת, לשיטתם של ראשי האוניברסיטאות, על טוהר הבחינה (קרי- העתקות) ועל התוכן.

מה הם התנאים ליצירת חלופות לפסיכומטרי?

כדי שהבגרות תהפוך כלי מיון עצמאי חלופי, האוניברסיטאות דרשו:

1. מעורבות פעילה בהכנת שאלוני הבגרות.
2. השגחה יעילה על מהלך הבחינות (מניעת העתקות).

לגבי הסעיף הראשון, יש שסבורים כי מתן היתר מעורבות בבחינות הבגרות לאוניברסיטאות יקרב את רמות הבגרויות ואת הרכבן לבחינה הפסיכומטרית, הרי זו האחרונה היא פרי יצירתן של האוניברסיטאות. התנאי השני ידרוש משאבים נוספים ובניית מערך פיקוח חדש ומורחב.

מתי זה יקרה?

נכון לפברואר 2014 מדברים על תלמידים, שלומדים בכיתה ט' היום, היינו הרפורמה תתחיל במקרה הטוב ב-2018, כאשר נבחני השנה בפסיכומטרי כבר יסיימו את לימודיהם לקראת תואר ראשון. גם כל מי שלומד היום בתיכון יזקק לבחינה הפסיכומטרית, היות ומתכונת בחינות הבגרות נותרה עדיין ללא שינוי.

האם ב-2018 כל מי שתהיה לו תעודת בגרות יתקבל ללימודים אקדמיים ללא פסיכומטרי?

לא. אם הרפורמה הייתה חלה היום, שכדי להתאים את כמות המועמדים לכמות המקומות במוסדות להשכלה גבוהה, היה צורך בסינון כל אלה, שיש להם בגרות במתמטיקה ובאנגלית פחותה מ-5 יחידות ו-2 מקצועות מוגברים לפחות עם ממוצע 85 (ללא הבונוסים). אם במהלך 4 שנים הבאות תהיה מגמת שיפור בגרויות בעקבות השינויים הצפויים, מומחים של המרכז הארצי לבחינות ולהערכה מניחים, שהממוצע עלול אף להעלות לכיוון 110, כיוון שתלמידי התיכון ישקיעו את המרב בלימוד הבגרויות הרלוונטיות.

מה עם פקולטות מבוקשות?

כבר היום ברור, שפקולטות לרפואה, משפטים, הנדסה וכלכלה ופקולטות יוקרתיות נוספות בכל מקרה ידרשו פסיכומטרי.

האם בזכות הרפורמה יחול גידול בכמות הסטודנטים?

לא. כדי להגדיל את כמות הסטודנטים, יש צורך בהגדלת תקציבי השכלה גבוהה ופתיחת אוניברסיטאות חדשות ומסלולי לימוד נוספים. כמות הסטודנטים תישאר אותה הכמות, ורוב הסיכויים שיתקבלו ללימודים את אותם המועמדים שיכולים להתקבל גם היום במסלול פסיכומטרי רגיל.

האם יש תקדים לביטול הבחינה הפסיכומטרית?

בתחילת שנות ה-2000 היה נסיון ביטול חובת הפסיכומטרי לשנה אחת והעדפת ציוני הבגרות ככלי מיון. במהלך השנה הראשונה התגלו פערים ניכרים בין ציוני הבגרות של חלק מהסטודנטים ורמת הידע שלהם, דבר שהעיד על אי-שמירה על טוהר הבחינות (העתקות). כתוצאה מכך הייתה נשירה חריגה בסוף שנת הלימודים הראשונה והאוניברסיטאות דחקו בממשלה להחזיר את הבחינה הפסיכומטרית במתכונתה הנוכחית.

מתי נרגיש בשינויים?

הדבר תלוי בשינויים מהותיים הן במערך המחקר והפיתוח והן במנגנון ההשגחה על טוהר בחינות הבגרות. יש לפתח תכנים חדשים למבחני הבגרות, תהליך, שעורך שנים (כתיבה שגרתית של שאלוני הבחינה מתחיל בספטמבר ומסתיים ממש קרוב למועדי הבחינה, אפשר להניח כמה זמן ייקח להכין שאלונים כאשר נציגי האוניברסיטאות יישבו יחד עם מומחי משרד החינוך…)

גם אם נניח, שלא יהיו מחלוקות באשר לתכנים בין נציגי האוניברסיטאות ולבין נציגי משרד החינוך, התהליך עלול לגזול שנים. בהתחשב בחלופה שקיימת במשרות השר בישראל, אנחנו ממליצים בחום לכל מי שחולם על לימודים גבוהים בישראל להשקיע שלושה חודשים בלימוד אינטנסיבי בקורס הכנה לפסיכומטרי, ולהתחיל ללמוד באוניברסיטה בזמן הקרוב. גם אם העתיד תהיה מסלול עוקף פסיכומטרי, זה יקרה בעוד הרבה מאוד שנים והבחינה הפסיכומטרית לא תבוטל אלא תהווה חלופה למבחני קבלה אחרים.

מחלקת מחקר ופיתוח
רשת או.קיי. פסיכומטרי

© כל הזכויות שמורות