הבחינה הפסיכומטרית נהוגה בישראל מ-1981, אך מקורם של מבחני רב-ברירה ("מבחנים אמריקאיים") עוד בראשית המאה ה-20, בתקופה של מלחמת העולם השנייה.
גידול משמעותי בכמות המתגייסים לצבא ארה"ב בתחילת המאה הקודמת חייב פיתוח כלים יעילים למיון מועמדים לתפקידי קצונה. במענה לצורך זה התפתחו מבחני תבונה, שאפשרו לנתב נבחנים לתפקידי פיקוד בהתאם ליכולותיהם. אגב, באותה התקופה מתפתחות גם מידות אחידות שאנחנו מכירים היום – ומאותה הסיבה העיקרית: גידול בכמות החיילים בצבאות וכתוצאה מכך העדר יכולת לתפור מדים לכל חייל באופן אישי.
ובדומה לבגדים במידות אחידות, גם הבחינה הפסיכומטרית לא יכולה להתאים לכולם: תמיד ניתן למצוא מועמדים ראויים, שלא מצליחים לעבור את הסף. יחד עם זאת, ברוב המקרים הבחינה מנבאת בצורה יעילה את סיכויי ההצלחה של המועמד בלימודים אקדמיים וניתן להתכונן אליה בצורה יעילה ובתקופה קצרה של שלושה-ארבעה חודשים.
בחינות פסיכומטריות נועדו לשמש כלי למיון מועמדים למוסדות הלימוד. הבחינה הפסיכומטרית הבין-אוניברסיטאית מורכבת ממבחנים הבוחנים כישורים שונים הדרושים ללמידה ברמה אקדמית. הבחינה הפסיכומטרית מאפשרת לדרג את המועמדים לפי מידת סיכוייהם להצליח בלימודים במוסדות להשכלה גבוהה.
מספר מקומות הלימוד קטן ממספר המועמדים המבקשים ללמוד, ולכן התעורר הצורך בכלי מיון הוגן אשר יאפשר לבחור את המועמדים בעלי סיכויי הצלחה גבוהים יותר. כלי כזה נדרש להיות הוגן, כזה היאפשר הזדמנות שווה לכולם וינבא באופן המיטבי ביותר את הסיכויים להצלחה בלימודים.
מחקרים רבים מוכיחים את הקשר של ההצלחה בבחינה הפסיכומטרית וההצלחה בלימודיים לקראת התואר, במילים אחרות – ככל שהציון בפסיכומטרי גבוה יותר, כך הסיכוי שהמועמד יסיים את לימודיו – גבוה יותר.
הבחינה הפסיכומטרית משתנה מדי פעם, לפעמים לאורך השנים ולפעמים ברפורמות מקיפות וחדות. אחת הרפורמות הגדולות הייתה ב-2011, כשהשתנה לא רק אופן מתאם הערכה, אלא הרכב הבחינה.
החל משנת 2018 הבחינה הפסיכומטרית מתקיימת 4 פעמים בשנה, בחודשים אפריל *, יולי, אוקטובר * ודצמבר.
* מועדי אפריל תלויים במועדי פסח, כך שלעתים הבחינה חלה בסוף מרץ, ומועדי אוקטובר תלויים בחגי תשרי, כך שלעתים בחינה נופלת בספטמבר, יש לבדוק זאת באתר של המכון הארצי www.nite.org.il
לפי הכללים החדשים (2017), אפשר להיבחן בכל מועדי הבחינה (ברצף וללא תקופת צינון). אין הגבלה על כמות היבחנויות, לפי הסטטיסטיקה של המרכז הארצי לבחינות ולהערכה כ-62% מכלל הנבחנים – נבחנים בבחינה בפעם הראשונה, כ-24% נבחנים בפעם השניה, 9% נבחנים בפעם השלישית, 3% נבחנים בפעם הרביעית ו-2% נבחנו ביותר מ-5 פעמים בממוצע.
הבחינה הפסיכומטרית מורכבת משלושה תחומים: חשיבה כמותית, חשיבה מילולית ואנגלית. לאחרונה לחלק של החשיבה המילולית נוספה מטלת כתיבה (חיבור) שפותחת את הבחינה והיא איננה במתכונת של רב-ברירה.
חלקי הרב-ברירה מורכבים משאלות באלגברה, גיאומטריה והסקה מתרשים בחלק הכמותי ברמה של 3 יחידות מתמטיקה בבגרות עם תוספות מסוימות (לדוגמה: בגיאומטריה נפוצות שאלות מעגלים ועיגולים, נושא שלא נלמד בחלק משאלונים בבגרות במתמטיקה).
בחלק של החשיבה המילולית יש 4 סוגי שאלות: אנלוגיות, השלמת משפטים, הגיון (תחום שהתרחב לאחרונה והוכנסו בו גם שאלות מסוגים חדשים ויחד עם השלמת המשפטים, נוצרה קטגוריה חדשה של שאלות הבנה והסקה) והבנת הנקרא.
שאלות אוצר מילים, שפתחו בעבר כל חלק של חשיבה מילולית, כמו שאלות החלפת אותיות, הורדו מהבחינות הפסיכומטריות.
חלק האנגלית מורכב משלושה סוגי תרגילים: השלמת משפטים, שכתובים והבנת הנקרא.
כמות השאלות בפרקי רב ברירה היא בין 20 ל-23. הזמן המוקצב לכל פרק הוא 20 דקות ולמטלת הכתיבה – 30 דקות.
תוקף ציון הפסיכומטרי הוא ל- 7 שנים. החישוב החדש של הציון מתחלק לשלושה ציונים:
משקלו של חיבור בפסיכומטרי הוא 25% מהציון בחלק המילולי. לחלק האנגלית יש משקל של 20% בלבד כי בעיקרון מטרתו בבחינה היא להוות מיון: ככל שהציון עבור החלק יהיה נמוך יותר, כך המועמד ייאלץ ללמוד יותר רמות אנגלית במוסד האקדמי אליו יתקבל.
הסקאלה הכללית של הפסיכומטרי היא בין 200 ל-800 נקודות והציון הממוצע הוא 531.
ניתן להיבחן בבחינה הפסיכומטרית במספר שפות: עברית (כ-50.000 איש בשנה), ערבית (כ-20,000 איש), ברוסית (כ-750), באנגלית (מבחן משולב (אנגלית)) (כ-900), בצרפתית (כ-350) ובספרדית (כ-120 נבחנים בשנה).
אין שוני, כמובן, בין רמות הקושי של הבחינות בשפות השונות או בין המועדים השונים.
ציוני הבחינה מדווחים באופן אוטומטי לכל המוסדות המוכרים להשכלה הגבוהה בארץ. ההרשמה לבחינה מתבצעת באינטרנט או דרך תשלום שובר מתאים בדואר. ניתן לשלם עבור ההרשמה לבחינה (כ-550 ₪) גם על חשבון הפיקדון הצבאי.
דיווחי ציונים נשלחים למועמדים בדואר אלקטרוני, מתפרסמים באתר של המרכז הארצי ונשלחים גם בדואר רגיל כ-35 ימים ממועד הבחינה.
במקרה של חשד העתקה המרכז רשאי לזמן מועמדי לבחינה חוזרת. לעתים שיפור משמעותי בציון יכול לגרום לכך שהמועמד יזומן לבחינה חוזרת, אך אם מדובר בשיפור כתוצאה מלימוד הוגן ולא העתקה, בדרך כלל לא מתעורר קושי להוכיח את הציון החדש.
לסיכום, הבחינה הפסיכומטרית היא צפויה, ברורה ולמרות הקושי שלה היא לא הבחינה הקשה ביותר שסטודנט ממוצע יצטרך לעבור בדרכו לקבלת תואר אקדמי.
לפרטים והרשמה ניתן לפנות ל 1-800-650-700 או השאירו את פרטיכם ונציג יחזור אליכם בהקדם: