לאחר הרפורמה בבחינה בפסיכומטרית, ממד הלשון הפך להיות רלוונטי בחלק של מטלת הכתיבה.
בהערכת ממד הלשון הבדיקה מתבצעת על-פי קריטריונים הבאים:
1. קריטריון הלשון.
מה נבדק? עושר לשוני ובהירות השפה.
האם זה אומר, שעליכם להשחיל בחיבור כמה שיותר מילים "יפות" וביטויים מסובכים? כלל לא. מוטב להשתמש באופן מדוייק במילים וביטויים שמשמעותם ברורה לכם, מאשר לעשות שימוש במילה, שאינכם בטוחים באשר למשמעותה ולאופן השימוש בה.
כדי לשפר את אוצר המילים, אתם מוזמנים ללמוד מילים מהמילון שלנו ולהשתמש בהן במטלות כתיבה לדוגמה בסוף הספר "כתיבה אקדמית".
2. קריטריון הניסוח.
מה נבדק? הלימות של הניסוח לכתיבה עיונית.
סגנון הכתיבה במטלת החיבור צריך להיות ענייני, מדוייק, לעתים הדבר יכול להתפרש כ"כתיבה יבשה". הסגנון צריך להיות פשוט, מובן ובהיר. כפי שהזכרנו לעיל, אין כורח בשימוש במילים קשות, אך צורת ההגשה של הטקסט חייבת להיות בהירה ונהירה.
א. המועמד "מתחכם" ומנסה ליצור רושם על-ידי שימוש במילים רועשות אך ריקות מתוכן, או מנסה להרשים את המעריכים על-ידי הלצות או אמירות אירוניות. לדוגמה:
– "וזאת ההצעה שהניח על שולחן הפרלמנט האירופי נציג פולין? איפה היו הפולנים בימי מלחמת העולם השניה, כאשר מיליוני יהודים הובאו למחנות הריכוז? מוטב לו לנציג למשוך את ההצעה ולשתוק"
– "נראה כי עדיף לתת לחתול לשמור על השמנת, מאשר לאפשר לאזרחים לבחור, לאיזה גוף יועברו כספי המסים שלהם"
ב. בכתיבה אקדמית עליכם להביע דעה, להעלות רעיון ולא רגש. לדוגמה:
– "מסכנים הכלבים, שעוברים עינויים קשיים כל זאת רק כדי לספק למדענים חומר לניסויים"
ג. זכרו: בקריטריון הניסוח אינכם חייבים להפגין יכולות ספרותיות יוצאות דופן, אלא להראות קו כתיבה ברור, לשמור על מעברים לוגיים בין
הפסקאות, להתחיל את הכתיבה במבוא ולסיים בפסקת המסקנות. אתם לא סופרים אלא חוקרים לצורך כתיבת המטלה.
– "הלוא הפליטים של היום הם אנו עצמנו, שפליטים היינו הן במצריים והן בתקופות אחרות בתולדות היהדות"
ד. בהמשך לאמור לעיל, אל תנסו להכניס אל תוך המלל רמזים נסתרים לדעתכם. המקום להבעת עמדה הוא במבוא או בסיכום. לדוגמה:
– "באופן לא מפתיע, רק 23% מכלל הנשאלים הביעו שביעות רצון מהיחס כלפי הסטודנטים בקמפוס"
כתיבה אקדמית צריכה להיות בהירה, נוחה לקריאה ומובנת לכל קורא. אל תניחו כי המעריך בקיא בנושא או חייב להסכים עם דעתכם.
איך לבדוק האם ניסוח המטלה קריא וברור? נהלו את זמנכם כך, שיוותר לכם הזמן לקרוא את הטיוטה בטרם העברתה לגליון הבחינה. אם אתם מתאמצים כדי לעקוב אחר קו המחשבה, עליכם לפשט ולשפר את הניסוח תוך כדי העתקה לגליון הבחינה.
בכתיבת תרגילים בקשו מחברים לקרוא את החיבורים שלכם ולחוות דעה באשר לבהירותם.
3. קריטריון השימוש הסמנטי במילים.
מה נבדק? דיוק בשימוש סמנטי במילים. לרוב המילים בשפה יש מילים נרדפות או ניגודיות. בכתיבת המטלה יש להקפיד על שימוש מדויק במילים. לדוגמה:
– "בזכות הנחישות / עקב הרשלנות". אם היינו כותבים הפוך: "בזכות הרשלנות / עקב הנחישות", השימוש הסמנטי במילים היה לקוי.
נרדפות
הנרדפות היא יסוד הפגנת עושר לשוני בכתיבה. לרוב הנרדפות היא חלקית, ובשפה נוצר עם הזמן בידול משמעות. ההבדלים בין המשמעות הסמנטית של מילים יכולים לשמש מחבר משכיל, אך בד בבד שימוש לא מדויק מבחינה הסמנטית עלול לפגוע בציון בפרק מטלת הכתיבה.
בספר הקורס אנו מציגים מספר תרגילים שיאפשרו לכם לתרגל נרדפות ולהעשיר את אוצר המילים שלכם.
ניגודיות
הניגודיות הפשוטה ביותר היא השלילה של המילה עצמה, לדוגמה: טוב – לא טוב, אמנם רמה כזאת של ניגודיות איננה הולמת כתיבה אקדמית. עושר לשוני מתבטע גם בשימוש נכון בניגודיות. לעתים מילה אחת משמשת ניגוד למספר מילים, לדוגמה: קל זה לא: קשה, כבד, חמור.
הניגודיות היא כלי חשוב להעשרת טקסט מבחינה לשונית.
לסיכום: המעריכים בודקים את מידת הדיוק בשימוש הסמנטי במילים בחיבור, כך שבבחירת מילה יש לחשוב על משמעותה המדוייקת ועל השימוש המתאים בה.
1. קריטריון הדקדוק והתחביר.
מה נבדק? ובכן, תחביר (בלועזית: סינטקסיס) הוא מערכת הכללים של השפה, הקובעים איזה רצף מילים מהווה משפט תקין, במילים אחרות: מהו מבנה נכון של משפט.
ראו, אם היינו כותבים במקום: "מהו מבנה של משפט נכון", הפירוש היה יכול להיות "מבנה נכון של משפט" או "מבנה של משפט נכון" והייתה זו שגיאה תחבירית (המילה "נכון" יכולה להתייחס הן למילה "מבנה" והן למילה "משפט"). כזכור, כל משפט בכתיבה אקדמית צריך לקדם את הרעיון המרכזי, להיות ברור ונהיר לקורא.
כפי שהדגמנו, בחלק מן המקרים משמעות המשפט תלויה במבנה התחבירי. לדוגמה במשפט: "ראובן רכש כרטיס טיסה לפראג" לא תיתכן כל משמעות אחרת מלבד זאת (אין שינוי סדר מילים במשפט יכול להביא אותנו לחשוב כי כרטיס רכש את ראובן).
במשפטים דו-משמעיים כללים תחביריים הם כללים היררכיים ולא די לבחור את סדר המילים בלבד בכתיבה.
להלן רשימת שגיאות נפוצות במבנים תחביריים:
– משפט חסר נשוא;
– משפט מסורבל;
– משפט עקור שי"ן;
– שימוש לא תקין בהצרכה ובמילות איחוי ושיעבוד;
– צורות לשון לא תקניות
א. התאמה בין נושא – נשוא (מין ומספר).
לדוגמה: טל (נושא) שכח (נשוא) את המפתחות.
ב. שימוש תקין במילות שיעבוד.
ג. שימוש תקין במילות איחוי.
כלל 1: אין להשתמש בשתי מילות חיבור יחד.
דוגמה: יש לומר: "רצנו, למרות זאת איחרנו לרכבת." ולא "רצנו, אבל למרות זאת איחרנו לרכבת."
כלל 2: אין להשתמש במילות איחוי במקום מילות שעבוד.
דוגמה: יש לומר: "המורה טיפח את התלמיד והוא הצליח בבחינה" ולא "המורה טיפח את התלמיד שהצליח בבחינה".
ד. יידוע צירוף סמיכות על-ידי הוספת ה"א הידיעה לפני הסומך (מלה שנייה).
ה. בחלקים כוללים מלת היחס על המילה לחזור לפני כל חלק.
יש לומר: "הצגתי את עמדתי ואת דעתי" ולא "הצגתי את עמדתי ודעתי".
ו. לכל פועל יש להצמיד את מילות היחס המוצרכות שלו.
לדוגמה: קבלתי את ההצעה, נעניתי אליה בחיוב (תקין).
קבלתי הצעה ונעניתי אליה בחיוב (לא תקין).
ז. יש להתאים את האוגד לנושא במין ובמספר.
אחד הקריטריונים לבדיקה הבחינה היא שפה (תקין).
אחד הקריטריונים לבדיקת הבחינה היא שפה (לא תקין).
ח. יש להתאים נושא לנשוא במין ובמספר.
נציג ארגון התעשיינים קבל על עליית שאר הדולר (תקין).
נציג ארגון התעשיינים קבלו על עליית שאר הדולר (לא תקין).
ט. יש להתאים שם התואר לשם העצם במין ובמספר.
הנעליים היפות, הכוסות המלאות (תקין).
הנעליים היפים, הכוסות המלאים (לא תקין).
י. אין להעמיד מילת יחס לפני נושא.
יש לו האומץ (תקין).
יש לו את האומץ (לא תקין).
יא. אין להעמיד מילת שעבוד אחרי מלה בתפקיד הסגר.
מובן שאשתתף (או) מובן, אשתתף (תקין).
כמובן שאשתתף (לא תקין).
נראה שנצליח (או) כנראה, נצליח (תקין).
כנראה שנצליח (לא תקין).
במהלך הקורס אנחנו מתרגלים כתיבה העונה על כל הקריטריונים שלעיל כך, שכל מועמד יכול לשפר משמעותית את המיומנויות הדרושות לכתיבת חיבור בפסיכומטרי.
הרחבת הנושאים הנדונים ותרגול ניתן למצוא בספר הקורס "כתיבה אקדמית".
בהצלחה בבחינה!
מחלקת המחקר והפיתוח
© כל הזכויות שמורות לאו.קיי. פסיכומטרי
לפרטים והרשמה ניתן לפנות ל 1-800-650-700 או השאירו את פרטיכם ונציג יחזור אליכם בהקדם:
סגנון כתיבה אקדמי
שגיאות נפוצות בכתיבה אקדמית
שיפור כתב יד
יסודות חשיבה ביקורתית
זיהוי רעיון מרכזי
שגיאות נפוצות בהגדרת רעיון מרכזי