יסודות חשיבה ביקורתית

עם רפורמה במבחן פסיכומטרי והוספת מטלת כתיבה עיונית כאחד מפרקי המבחן, אנחנו ברשת או.קיי. ערכנו מחקרים רבים, על מנת לעזור לסטודנטים שלומדים בקורסי ההכנה של הרשת להתכונן בצורה היעילה ביותר.
במהרה גילינו, כי אחד הקשיים בהם נתקלים הנבחנים הוא הקושי בכתיבת פרשנות ביקורתית הולמת כתיבה אקדמית.
אנו מציעים לכם רשימה קצרה זו, שתעזור להבין מה הן הדרישות במישור הפרשנות הביקורתית.
ובכם, כתיבה פרשנית הינה כתיבה הכוללת אמירות הבהרה ודיון ברעיון או בסוגיה המופיעים טקסט. פרשנות טובה צריכה לקשר את הרעיון המרכזי שניסחתם עם כל חלקי החיבור הנותרים. עליכם לפתח רעיון מרכזי תוך כדי פרשנות ביקורתית של הסוגיה הנדונה להגיע למסקנות תוך שעליכם את המסרים המועברים בטקסט. פרשנות טובה מצביעה על עומק הבנתכם, על יכולתכם להבין היבטים שונים של סוגיה.
קיימים שני סוגי פרשנות: פרשנות טקסטואלית ופרשנות קונצפטואלית (רעיונית).
פרשנות צמודת טקסט (טקסטואלית) מניחה הסבר והרחבה של הטקסט בעקבות האמור במטלת הכתיבה. כשבחרתם בסוג זה של פרשנות, עליכם ללכת מהכתוב אל המציאות ולכן יש לקשור את האמור בטקסט בידע כללי שלכם.

כיצד לגשת לפתרון בשיטת הפרשנות הצמודה?

בחנו:
– אילו דוגמות מובאות בקטע?
– באילו עובדות או אירועים מוסברת התופעה?
– אילו אמירות מושכות את תשובת לבנו ומדוע?
– על אילו דעות, אמירות או מחקרים מסתמך המחבר?
פרשנות קונצפטואלית (רעיונית) מניחה כי אתם, בהסתמך על הבנת הסוגיה, נותנים לה פרשנות משלכם. בסוג זה של פרשנות עליכם לנוע מהמציאות אל האמור בקטע.

איך ניגשים לכתיבה?

– מהו סוג הבעיה הנדון בטקסט?
– האם הסוגיה אקטואלית בימינו?
– עד כמה התופעה נפוצה?
– מדוע סוגיה זו משכה את תשומת לבו של המחבר?
– באיזה היבט של סוגיה דן המחבר?
שימו לב! בכל מקרה פרשנות צריכה להתבסס על האמור בקטע!

מה נבדק?

המעריכים בוחנים האם פרשנות הסוגיה מלאה, האם מודגש כל מה שנחוץ להבנתה, עד כמה הפרשנות מדויקת וקשורה לטקסט, האם לא עוותו מידע ועובדות, האם אין טעויות שקשורות בהבנת המקור.
פרשנות סוגיה ופיתוח רעיון מרכזי מלוכד וברור מהווים חלק ממיומנות החשיבה הביקורתית ומרכיבים מרכזיים בהערכת ממד התוכן.

סוגי מידע בטקסט

פרשנות טובה מניחה יכולת עיבוד של סוגי המידע השונים המצויים בטקסט. פריטי המידע השונים הטמונים בטקסט אינם שווי ערך בחשיבותם ובאופי הבעתם. נהוג להגדיר שלושה סוגי מידע בטקסט העיוני: עובדתי, רעיוני ומוסתר.

מידע עובדתי כולל עובדות, אירועים או תהליכים שמתרחשים, התרחשו או יתרחשו במציאות.

מידע רעיוני, זאת תפיסה סובייקטיבית של יחסים שבין עובדות ואירועים המתוארת על-ידי המחבר, וכן הערכת קשרים סיבתיים בין האירועים. סוג זה של מידע חושף את כוונת המחבר ומציג את תמונת המציאות כפי שזה רואה אותה. מידע רעיוני לא תמיד מנוסח בצורה מילולית ישירה ולעתים יש להסיק אותו מצירוף מידע עובדתי שונה. יתרה מזו, מידע רעיוני לעתים נתון לפרשנות שונה, היות ואיננו מנוסח באופן חד משמעי במילים.

מידע מוסתר לא מוגדר במילים, אלא במשתמע בלבד. מידע זה נוצר על-ידי יכולת לקדד במילים, במשפטים ובחיבורים ביניהם תוכן מוסתר.

כשאנחנו ניגשים לפרשנות, המרכיב שיש להתמקד בו הינו המידע הרעיוני. אזכור של עבודות מהטקסט ייעשה רק על ידי קישור שלהם עם דעות המחבר. שימוש פרשני בעבודות המובאות בטקסט בלבד יהפוך את החיבור לציטוט מכני של הטקסט ותו לא.

זיהוי מידע מוסתר – רעיון מרכזי שטמון באמירה – מהווה שלב מתקדם בכתיבה פרשנית ודורש ידע רחב, יכולת לגלות קשרים אסוציאטיביים ולמצוא היקש לטקסטים אחרים.

בקורס הכנה של או.קיי. אנחנו מציעים לתלמידינו תבניות לכתיבת פרשנות וביקורת, שמקלות במידה רבה על הכתיבה. לעתים תחילת הכתיבה היא השלב הבעייתי ביותר (ממה להתחיל?..) והתבניות מאפשרות לנבחן להחזיק בארסנל שלם של משפטי פתיחת חיבור או משפטי פתיחת פסקה.

אנחנו מציעים לכם תרגול פסיכומטרי קצר שישפר את הכתיבה הביקורתית שלכם בהתאם לאמור לעיל.

כתיבת פרשנות וביקורת – דוגמה

קראו את הטקסט הבא ועיינו בקטעי חיבור אחריו.

בטקסטים הבאים מודגשות תבניות ביקורתיות שמארגנות את הכתיבה העיונית.
פרשנות טקסטואלית:

בטקסט נדונה סוגיית שנאת הזר והאחר בחברה. המחבר מעלה דאגה כנה נוכח התפרצות התופעה, המועצמת על ידי מי שדואג להלהיט את הרוחות מאחרי הקלעים.
המחבר משוכנע, כי התופעה מזיקה לחברה, היות והיא מפלגת ופוגעת באחדות.לא לחינם המחבר מתחיל את הקטע באזכור עברו הצבאי, בו שירת יחד עם בני המיעוטים ויוצאי עדות שונות.
על אנשים לכבד איש את רעהו ואין להישמע למי שעומד מאחרי הלהטת הרוחות כנגד זרים.
כדאי להקשיב למילות סיכום: עידן שנאת זרים חייב לחלוף מן העולם! כל קצבות החברה מחוברים יחד חיבור עדין ושברירי, פגיעה באוכלוסייה אחת עלולה בעתיד להביא לפגיעות באוכלוסיות נוספות ובאחדות העם.

פרשנות קונצפטואלית:

לאחרונה כמעט כל יום אנו מדווחים בתקשורת על עימותים אלימים בין אוכלוסיה מקומית לזרים. כמעט כל יום נפגעים אנשים בעימותים אלו, המשאירים צלקות עמוקות בגוף ובנפש. מה הן הסיבות לכך? אולי כיוון שאיננו יכולים למצוא שפה משותפת ואולי כיוון שיש מי שמלהיט את הרוחות ויש לו מניעים נסתרים? הקטע הנדון עוסק בסכנות הטמונות בהלהטת שנאת זרים ובהשלכות החמורות שעלולות להתרחש בחברה כתוצאה מכך. זאת לדעתי אחת הבעיות האקטואליות ביותר בימינו.
כשהמחבר נזכר בעברו, הוא מדגיש שבין חבריו לנשק היו יוצאי עדות שונות ובני מיעוטים. המחבר מאוכזב מכך שבעולם המודרני יש מי שמעוניין להשפיע על ההמונים ולהוביל אותם לעימותים אלימים כנגד זרים. המחבר אף מזהיר: "עמנו לא יכול להישאר אדיש לסבל פליטים, אם נתאכזר עליהם, הדבר עלול לפגוע בנו עצמנו".

© כל הזכויות שמורות לאו.קיי. פסיכומטרי

לחזרה לעמוד חיבור בפסיכומטרי

לפרטים נוספים והרשמה

לפרטים והרשמה ניתן לפנות ל 1-800-650-700 או השאירו את פרטיכם ונציג יחזור אליכם בהקדם:

נושאים נוספים הקשורים למטלת הכתיבה

סגנון כתיבה אקדמי

שגיאות נפוצות בכתיבה אקדמית

שיפור כתב יד

זיהוי רעיון מרכזי

שגיאות נפוצות בהגדרת רעיון מרכזי

ממד הלשון: מה בודקים במטלת הכתיבה?